שינוי בקריירה

לשנות קריירה בהצלחה 

התקופה האחרונה גרמה לאנשים רבים לשאול את עצמם מה השלב הבא בקריירה.  

חלקם של המתלבטים נקלעו למצב שבו הקריירה הישנה לא רלוונטית כרגע (עולם התיירות, האירוח, אירועים וכו).  

חלקם שואלים שאלות לגבי המשך הקריירה לאחר שאיבדו את מקום עבודתם, לפעמים אחרי שנים רבות של עיסוק בתחום מסויים, ומנצלים את התקופה לחשבון נפש תעסוקתי.  

חלקם של המתלבטים, מנצלים את זמן המשבר לשינוי שהיה אמור לקרות מזמן, אך נדחה.  

איך מוצאים כיוון חדש? 

אם אתם יודעים מה אתם רוצים לעשות, זה נהדר, אך אם לא, חקרו את הנושא: 

1. דברו עם חברים, משפחה, הבוס הקודם, חברים לעבודה, או אנשי מקצוע שיסייעו לכם למקד את החוזקות, התשוקות והכיוונים שמעניינים אתכם ואת הרצונות שלכם. 

2. נסו להיזכר, מה אהבתם לעשות כשהייתם ילדים. לדוגמא: לקוחה שלי (לפני ימי הקורונה) נזכרה שכשהייתה ילדה, הייתה בונה שעות בלגו בניינים, שכונות שלמות. הזיכרון הזכיר לה שתחום הבניה, האדריכלות והעיצוב הינם תחומים שתמיד עניינו אותה כילדה. אך אחרי הצבא היא בחרה ללמוד הוראה. במציאות, היא תמיד לא אהבה ולא התחברה למקצוע ההוראה. "הייתי מורה גרועה" כך היא סיפרה על עצמה באחת מהפגישות שלנו. מיותר לאמר שתחושת הערך שלה והביטחון העצמי שלה לא היו במצב טוב. להרגיש "עובד גרוע" זה משהו שמאד פוגע בתחושה הכללית. הזיכרון כל כך ריגש אותה והיא נרשמה ללימודי ארכיטקטורה. 

3. רשמו, מה אתם אהבתם לעשות כילדים? מה חשבתם שתעשו כשתהיו גדולים? אילו חלומות לא מימשתם? 

לספקנים: 

יהיו כאילו שיגידו עכשיו, אנחנו צריכים עבודה ולא להתעסק בחלומות. 

אכן, כן. אתם צריכים עבודה. 

אבל, אולי אפשר לשלב עבודה עם חלומות? 

אולי אפשר לשנות את הגישה שאומרת שחייבים לעבוד משרה מלאה? 

אולי בתקופה כל כך קשה כדאי לעבוד בחלקיות משרה (דעו כי יש מעסיקים שמעדיפים לקבל עובדים בחלקיות משרה בימים אילו), ולשלב את החלומות בחייכם? 

כדאי לנצל תקופות משבר לצמיחה, למידה, שינוי, העצמה. 

מי שישכיל לעשות את זה יצא נשכר. 

ובכל זאת, למי שממש לא מסכים עם דברי: 

אני עובדת בימים אילו עם הרבה אנשים מעולם התיירות, הנסיעות, דיילי קרקע ואויר, אנשי הסעדה, אירועים, אירוח, חוגים, מרצים, אומנים ועוד. 

אני רוצה לספר לכם על סימה, אם חד הורית, מאפרת כלות שפרנסה ממש יפה את משפחתה עד לקורונה. 

לסימה יש תואר ראשון באומנות, וכששאלתי אותה מה היה החלום שלה, הסתבר שכל ילדותה היא רצתה להיות מורה. בחלק גדול ממשחקי הילדות שלה היא היתה המורה ואחיותיה ובנות הדודה שלה היו התלמידות. עם הזמן החלום נדחק וסימה בחרה בקריירה אחרת. 

בימים אילו סימה מתחילה לעבוד בבית דיור מוגן כאם בית ב 70% משרה, ו 30% משרה כמדריכת אומנות. "אני אלמד אותם להתאפר" צחקה בפגישתינו האחרונה. יש לי בהחלט הרגשה שכך יהיה. כולם יראו יפה יותר. 

אני חייבת לעבוד, יש לי ילדים לפרנס, ואני מקווה שהעבודה תביא איתה פרנסה וסיפוק, בכל זאת לעבוד עם אנשים קשישים, לדאוג להם ולרווחתם, זה משהו נפלא בעיני" דברי סימה. 

אולי זה לא חלום חיי, אך אם אני משלבת בעבודתי הדרכה בתחום האומנות, זה מעולה. תמיד רציתי ללמד" המשיכה סימה 

"ועכשיו אני חושבת שאם אהיה בזה ממש טובה, והדיירים יאהבו את שיעורי היצירה שלי, אולי אוכל בעתיד להתפתח בכיוון הזה" סיימה סימה את דבריה. 

אין ספק שסימה מהווה מודל מעולה לאישה מציאותית מחד שהולכת עם החלום מאידך. 

יש הרבה קומבינציות, אל תפסלו מראש. תנו לעצמכם להפתיע את עצמכם.