הקשבה אמיתית היא אחת המיומנויות המשפיעות והמשמעותיות ביותר בניהול. אף על פי שמנהלים רבים משקיעים מאמצים רבים בשיפור כישורי ניהול, תכנון, או פתרון בעיות – לעיתים קרובות הם מפספסים את הערך העצום שביכולת פשוטה לכאורה: להקשיב. הקשבה לעובדים אינה רק ביטוי של אנושיות, אלא כלי ניהולי אפקטיבי שיש לו השפעה ישירה על מוטיבציה, מחויבות, ביצועים ואפילו חדשנות.
כאשר עובד מרגיש שמקשיבים לו – שהוא נראה ונשמע – נוצרת תחושת שייכות עמוקה יותר לארגון ולצוות. מחקרים מראים כי עובדים שחשים כי יש להם קול, מפגינים רמות גבוהות יותר של מחויבות, נאמנות, ושביעות רצון מהעבודה. עבור מנהל, זהו יתרון ברור: עובדים מסורים ומחוברים יתרמו מעבר למינימום הנדרש וישאפו להצלחת הצוות.
הקשבה מאפשרת למנהלים ללמוד מה קורה בארגון וגם לגלות סימני אזהרה לפני שהופכים למשברים: שחיקה, קונפליקטים, תחושת חוסר מימוש או תסכול – כל אלה יכולים לעלות בשיחה פתוחה ואמיתית. כך המנהל יכול לפעול מראש, למנוע עזיבה של עובדים טובים וליצור סביבת עבודה בריאה ומאוזנת.
כשמנהל מקשיב – הוא בעצם נותן מקום לעובד לחשוב, ליזום, ולהביע רעיונות. זה מעודד עצמאות, ביטחון, ותחושת מסוגלות. במקום להכתיב פתרונות, ההקשבה מאפשרת למנהל לזהות את נקודות החוזקה של העובדים ולכוון אותם להתפתחות מקצועית. עובדים שמרגישים שמקשיבים להם – לומדים לקחת אחריות ולהיות שותפים אמיתיים בעשייה.
הקשבה של מנהל אינה מתקיימת בוואקום, היא יוצרת תרבות של הקשבה בארגון. כאשר המנהל מהווה דוגמה אישית, גם העובדים ילמדו להקשיב זה לזה. הדבר מגביר שיתוף פעולה, מונע אי הבנות ומעודד תקשורת מכבדת, בונה ופתוחה. צוות שמנהל שיח קשוב, הוא צוות שמסוגל לעבוד בהרמוניה גם תחת לחץ ולהגיע לתוצאות מרשימות.
בארגונים רבים יש עובדים עם רעיונות מצוינים שלא מקבלים ביטוי – פשוט כי לא הייתה אוזן קשבת. הקשבה מאפשרת להעלות יוזמות מהשטח, להבחין בתובנות חדשות, ולשלב ידע ורעיונות בהחלטות ניהוליות. מנהל שמקשיב לא רק שומע, הוא לומד. וכשהוא מתייחס ברצינות למה שהוא שומע, הוא יוצר תרבות שמזמינה יצירתיות.
אילו רק חלק מהתועלות שמרויחים עובדים, מנהלים וארגונים.
אשמח לשמוע מה דעתכם.
ואל תשכחו, מנהל שמקשיב, הוא מנהל שמוביל – לא בכוח, אלא מתוך חיבור.